במקרים רבים של תאונת דרכים מתברר שלא מדובר בגורם ביטוחי אחד. מעורבים כמה רכבים, כמה פוליסות, לעיתים מעסיק או חברת השכרה, ולעיתים גם ביטוחים פרטיים של הנפגע עצמו. התוצאה היא בלבול אמיתי סביב שאלה פשוטה לכאורה: מול מי בכלל מגישים את התביעה.
התשובה תלויה כמעט לחלוטין בשאלה אחת מקדימה – על איזה סוג נזק מדובר. ההבחנה הזו משנה את כל מבנה ההליך.
נזקי גוף ונזק רכוש – שני עולמות נפרדים
- נזקי גוף נתבעים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. זהו הסדר של אחריות מוחלטת, ללא הוכחת אשם, והכתובת לתביעה נקבעת בחוק לפי כלל טכני – לא לפי מי אשם.
- נזק לרכוש – לרכב ולציוד – מבוסס על אשם ורשלנות, ומתנהל מול ביטוח מקיף או ביטוח צד ג'. כאן, ורק כאן, מתנהלת באמת ההתדיינות סביב "מי אחראי ובאיזה שיעור".
ערבוב בין השניים הוא מקור הטעות הנפוצה ביותר בתאונות מרובות משתתפים. הרחבה על מבנה הכיסויים מופיעה בעמוד על ההבדלים בין ביטוח חובה לביטוחים משלימים.
בנזקי גוף אין "חברת הביטוח האחראית"
זו הנקודה שרבים מופתעים לגלות. בתביעה לפי חוק הפלת"ד אין צורך לאתר את הנהג האשם ואין צורך לתבוע את המבטח שלו. הכתובת נקבעת לפי מיקומו של הנפגע בעת התאונה:
- נהג שנפגע – תובע ככלל את ביטוח החובה של הרכב שבו נהג, גם אם נהג אחר גרם לתאונה, וגם אם הוא עצמו גרם לה.
- נוסע שנפגע – תובע ככלל את ביטוח החובה של הרכב שבו נסע, ולא את מבטח הרכב הפוגע.
- הולך רגל שנפגע – תובע את ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.
- הולך רגל שנפגע בתאונה שבה מעורבים כמה רכבים ולא ניתן לייחס את הפגיעה לרכב מסוים – החוק מטיל אחריות משותפת על המבטחים המעורבים, והם מתחשבנים ביניהם בהמשך.
המשמעות המעשית: נוסע שנפגע בתאונת שרשרת אינו צריך להמתין לבירור מי מהנהגים אשם. הבירור הזה נוגע לנזק הרכוש ולהתחשבנות בין המבטחים – לא לזכאותו לפיצוי בגין נזקי הגוף. עמוד נוסף בנושא: חלוקת פיצויים בין נוסעים ברכב.
כשאין מבטח בכלל – קרנית
בתאונה מרובת משתתפים לא נדיר לגלות שאחד הרכבים אינו מבוטח, שהנהג נמלט, או שהרכב הפוגע כלל לא זוהה. במצבים אלה נכנסת לתמונה קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שתפקידה לפצות נפגע שאין לו עילת תביעה נגד מבטח. הקרן היא כתובת משלימה, ולא מסלול חלופי שניתן לבחור בו כרצון, ולכן חשוב לברר מוקדם אם המקרה נכנס לגדרה. הרחבה בעמוד על תאונת פגע וברח והנהג הפוגע נעלם.
מתי באמת מעורבות כמה חברות ביטוח
- תאונת שרשרת עם כמה רכבים המבוטחים בחברות שונות
- נזק רכוש הנתבע מול המקיף שלכם ובמקביל מול צד ג' של הרכב הפוגע
- רכב עבודה, רכב חברה, רכב ליסינג או רכב שכור – שבהם בעל הרכב, המשתמש והמבטח אינם אותו גורם
- תאונה שהיא גם תאונת עבודה, ולצד המבטח מעורב גם המוסד לביטוח לאומי
- ביטוחים פרטיים של הנפגע – תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, ביטוח בריאות או ביטוח מנהלים
שימו לב שרוב הרשימה הזו אינה "כמה מבטחים על אותה תביעה", אלא מסלולים נפרדים המתנהלים במקביל – וזה בדיוק מה שמייצר את הבלבול.
"כפל פיצוי" – מה הכלל האמיתי
הטענה שנפגע מנסה לקבל פיצוי כפול נשמעת לעיתים קרובות, ולרוב אינה מדויקת. הכללים בפועל:
- ייחוד העילה – מי שזכאי לפיצוי לפי חוק הפלת"ד בגין נזקי גוף אינו יכול לתבוע במקביל בגין אותו נזק לפי פקודת הנזיקין.
- ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי – כאשר התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה, הגמלאות המשולמות מנוכות מהפיצוי שנפסק בתביעה האזרחית. אין תשלום כפול על אותו ראש נזק.
- ביטוחים פרטיים הם עניין אחר. תגמולים מפוליסה חוזית שרכשתם – למשל תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה – ככלל אינם מנוכים מהפיצוי הנזיקי, משום שמדובר בזכות חוזית שנרכשה בתמורה לפרמיה ולא בגמלה. זו בדיוק הזכות שנפגעים רבים אינם ממצים.
לכן ניהול נכון אינו "להיזהר מכפל", אלא למפות מראש את כל המסלולים – ולדעת אילו מהם מתקזזים ואילו מצטברים. הסבר על מרכיבי הפיצוי מופיע בעמוד כמה פיצוי מגיע על תאונת דרכים.
בנזק רכוש: תחלוף, השתתפות עצמית וחלוקת אחריות
במישור הרכושי המבנה שונה. נפגע שיש לו ביטוח מקיף יכול לפנות למבטח שלו, שישלם ולאחר מכן ייכנס בנעליו ויתבע את הצד האחראי בהליך תחלוף (שיבוב). החיסרון הוא ההשתתפות העצמית ולעיתים גם ההשפעה על ההנחות בחידוש. לחלופין ניתן לפנות ישירות לביטוח צד ג' של הרכב הפוגע – מסלול ללא השתתפות עצמית, אך כזה שמחייב להוכיח אחריות, ועלול להימשך.
כאשר האחריות מתחלקת בין כמה גורמים, החלוקה נקבעת בהסכמה בין המבטחים או בהכרעת בית משפט, על בסיס דוח בוחן, תיעוד מהזירה, מצלמות ועדויות.
הסיכונים בניהול לא מסודר
- גרסאות עובדתיות שאינן עקביות בין ההליכים השונים
- פנייה לכתובת הלא נכונה בנזקי גוף, ואיבוד זמן יקר
- אי-מיצוי פוליסות פרטיות שהנפגע כלל אינו זוכר שיש לו
- חתימה על סילוק מול מבטח אחד בטרם התבררה מלוא התמונה הרפואית
- חלוף מועדי התיישנות – שאינם זהים בין המסלולים
שאלות ותשובות
נפגעתי כנוסע – מול איזו חברת ביטוח אני תובע?
ככלל מול ביטוח החובה של הרכב שבו נסעתם, ולא מול מבטח הרכב שנחשב אשם. הזכאות לפיצוי בגין נזקי גוף אינה תלויה בשאלת האשם.
התאונה עדיין בבירור מי אשם. אפשר להתחיל בינתיים?
בנזקי גוף בירור האשם אינו תנאי לפתיחת ההליך, ולכן אין הצדקה להמתין. בנזק רכוש, לעומת זאת, קביעת האחריות היא אכן שלב מקדים.
אחד הרכבים לא היה מבוטח. מה עכשיו?
נפגע שאין לו עילה נגד מבטח עשוי להיות זכאי לפנות לקרנית. חשוב לברר זאת מוקדם, שכן ההליך מול הקרן מתנהל בכללים משלו.
יש לי ביטוח תאונות אישיות. הוא יקוזז מהפיצוי?
ככלל לא. תגמולים מפוליסה חוזית שנרכשה בתמורה לפרמיה אינם מנוכים מהפיצוי הנזיקי, בשונה מגמלאות הביטוח הלאומי. יש לבחון את תנאי הפוליסה הספציפית.
חברת ביטוח אחת הציעה סכום. כדאי לסגור?
חתימה על כתב סילוק מול גורם אחד עלולה להשפיע על יתר המסלולים, ובמיוחד כאשר התמונה הרפואית טרם התייצבה. כדאי לבחון את ההצעה מול מלוא ראשי הנזק לפני החתימה.
סיכום
ריבוי חברות ביטוח נשמע מסובך, אך ברוב המקרים הוא מתפרק לשני מישורים ברורים: נזקי גוף, שבהם הכתובת נקבעת בחוק ואינה תלויה באשם, ונזק רכוש, שבו מתנהלת ההתדיינות על האחריות. מיפוי מוקדם של כל המסלולים – לרבות ביטוחים פרטיים וקרנית במקרה הצורך – הוא שמונע איבוד זכויות. האמור כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינה פרטנית. לבחינת המקרה שלכם – מוזמנים ליצור קשר לתיאום פגישת ייעוץ.
