פגיעה במקום העבודה אינה חייבת להיות פיזית בלבד. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במודעות לפגיעות נפשיות הנובעות מתנאי עבודה קשים, לחץ נפשי מוגבר, התעמרות מצד מנהלים או עובדים אחרים, ואף מקרי חרדה ודיכאון על רקע תעסוקתי. נשאלת השאלה – האם ניתן להכיר בפגיעה נפשית כתאונת עבודה?
מהי פגיעה נפשית בהקשר של תאונת עבודה?
לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה במהלך העבודה או בעקבותיה. על אף שההגדרה מתייחסת לרוב לאירועים פיזיים, הפסיקה בישראל הכירה במקרים מסוימים גם בפגיעה נפשית – כגון התמוטטות עצבים, התקף חרדה או דיכאון חמור – כתוצאה ישירה מהעבודה, כעילה לתביעה בביטוח לאומי.
מתי ניתן להגיש תביעה?
כדי שפגיעה נפשית תיחשב תאונת עבודה, יש להוכיח קשר סיבתי ברור בין העבודה לבין הפגיעה. לדוגמה:
- לחץ נפשי קבוע – עבודה בתנאי עומס, ללא תמיכה מספקת.
- התעמרות תעסוקתית – יחס מזלזל, השפלות חוזרות, הפחדות מצד מנהלים או קולגות.
- אירוע חריג בעבודה – כגון ויכוח קשה, איום בפיטורין או תקיפה מילולית/פיזית.
מה צריך להוכיח כדי לקבל הכרה?
התביעה מול ביטוח לאומי כוללת כמה שלבים:
- הגשת טופס בל/250 (עבור שכירים) או טופס ייעודי לעצמאים.
- חוות דעת רפואית פסיכיאטרית – המאשרת אבחנה והקשר לעבודה.
- בדיקה בוועדה רפואית – לקביעת אחוזי נכות, אם הפגיעה ממושכת.
- במקרים של דחייה – ניתן להגיש ערעור לוועדת עררים או לבית הדין לעבודה.
האם הפיצוי שונה מפגיעה פיזית?
לא. אם הפגיעה הנפשית מוכרת כתאונת עבודה, זכויות הנפגע דומות לאלו של פגיעה פיזית:
✔ דמי פגיעה
✔ גמלת נכות מעבודה
✔ שיקום מקצועי
✔ החזר הוצאות רפואיות
✔ ולעיתים – אפשרות לתביעה נזיקית נפרדת נגד המעסיק (במקרים של רשלנות או התעמרות מוכחת).
סיכום
פגיעה נפשית במקום העבודה עשויה בהחלט להיות מוכרת כתאונת עבודה, אך מדובר בהליך מורכב שמצריך ליווי מקצועי – הן משפטי והן רפואי. אם את/ה חווה מצוקה נפשית הקשורה לעבודה – חשוב לפנות לייעוץ בהקדם, לשמור תיעוד רפואי מתאים, ולפעול מול ביטוח לאומי בצורה מסודרת.
