ענף החקלאות הוא אחד התחומים המסוכנים ביותר בישראל. עובדים רבים משתמשים בציוד חקלאי כבד – טרקטורים, קומביינים, מכונות אריזה, מסועים ומרססים – וכל טעות קטנה או תקלה טכנית עלולה לגרום לפגיעה חמורה. כאשר מתרחשת תאונת עבודה, חשוב להבין מי נושא באחריות. האם מדובר ברשלנות של המעסיק, בתקלה בייצור, או אולי בשילוב של השניים?
אחריות המעסיק – חובת זהירות כלפי העובד
לפי החוק, על כל מעסיק מוטלת חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו.
המעסיק מחויב לספק סביבת עבודה בטוחה, הדרכות בטיחות שוטפות, ציוד מגן אישי ולוודא שכל מכונה או כלי עבודה מתוחזקים כראוי.
כאשר המעסיק לא עומד בחובות אלה, והוא מאפשר עבודה עם ציוד תקול, ללא הדרכה או ללא שמירה על נהלי בטיחות הוא עשוי לשאת באחריות מלאה לתאונה.
דוגמאות למצבים שבהם המעסיק עלול להיחשב רשלן:
- שימוש במכונה ישנה ללא בדיקות תקופתיות.
- היעדר הדרכה על שימוש נכון בציוד חקלאי.
- עבודה ללא אמצעי מיגון בסיסיים (כפפות, קסדה, משקפי מגן).
- אי-שמירה על כללי בטיחות בשטח העבודה.
אחריות היצרן – תקלה טכנית או ליקוי תכנוני
אם התאונה נגרמה בשל פגם בייצור או בתכנון של הציוד החקלאי, האחריות יכולה לעבור גם אל היצרן או היבואן.
במקרים כאלה, מדובר לרוב בתביעה לפי דיני אחריות מוצר. כלומר גם אם העובד השתמש בציוד לפי ההוראות, אך המכשיר היה פגום או מסוכן מעצם תכנונו ניתן להגיש תביעה נגד החברה שייצרה או סיפקה אותו.
שיתוף אחריות – המעסיק והיצרן גם יחד
לא פעם, תאונות עבודה נגרמות משילוב של רשלנות המעסיק יחד עם תקלה טכנית.
לכן, עורך דין מנוסה בתחום תאונות עבודה ידע לבדוק מי מהצדדים אחראי, ולבנות תביעה שתכלול את כל הגורמים המעורבים כדי למקסם את הפיצוי שמגיע לעובד.
מה מגיע לנפגע תאונת עבודה?
עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לפנות אל המוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה, הכרה בנכות זמנית או קבועה, ופיצויים נוספים בהתאם למצבו.
בנוסף, ניתן לתבוע גם את המעסיק או את היצרן באופן פרטי בגין נזקים נוספים: כאב וסבל, אובדן השתכרות ונזק עתידי.
סיכום – אל תישארו לבד אחרי תאונה
תאונות חקלאיות הן קשות ומורכבות, אך חשוב לדעת שהחוק עומד לצד העובדים.
אם נפגעתם בתאונת עבודה עקב ציוד חקלאי, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין מומחה בתחום, שיבדוק את נסיבות התאונה וילווה אתכם בהליך המשפטי מול כל הגורמים הרלוונטיים.
