שחיקה נפשית בעבודה הפכה לתופעה נפוצה בעידן המודרני, בעיקר במקומות עבודה עם דרישות גבוהות, לחצים מתמשכים ועומס עבודה בלתי סביר. לעיתים, מצבים אלה עלולים להוביל לפגיעה בריאותית ממשית, שיכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה. הבנת הזכויות המשפטיות, הסיכונים ואופן הפעולה במקרה של פגיעה כתוצאה משחיקה נפשית חיונית לכל עובד.
מהי שחיקה נפשית בעבודה?
שחיקה נפשית (Burnout) היא מצב שבו עובד חווה לחץ כרוני, עייפות מתמשכת, ירידה במוטיבציה ופגיעה ביכולת התפקוד היומיומית. סימנים נוספים כוללים חרדות, סטרס נפשי מוגבר ותסמיני דיכאון, שיכולים להחמיר בעקבות סביבת עבודה לא תומכת או דרישות עבודה מופרזות.
מתי שחיקה נפשית נחשבת לתאונת עבודה?
לפי החוק, כדי שמקרה של שחיקה נפשית יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח קשר ישיר בין סביבת העבודה לפגיעה הנפשית. הסימנים המרכזיים כוללים:
- עומס עבודה חריג ומתמשך.
- חוסר תמיכה מנהלית או פיקוח לא ראוי.
- אירועי לחץ חריגים או תקריות חוזרות במקום העבודה.
- פגיעה משמעותית ביכולת התפקוד הפיזי והנפשי של העובד.
רק כאשר ניתן להראות קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה לבין הפגיעה הנפשית, הביטוח הלאומי עשוי להכיר בכך כתאונת עבודה.
סיכונים כתוצאה משחיקה נפשית
שחיקה נפשית עלולה לגרום לנזקים משמעותיים, כולל:
- פגיעות בריאותיות פיזיות עקב סטרס כרוני, כמו כאבי גב, בעיות שינה ומערכת חיסונית מוחלשת.
- ירידה בכושר העבודה ותפקוד יומיומי לקוי.
- פגיעה ביחסים חברתיים ומשפחתיים.
- סכנה למקרים של דיכאון, חרדה או PTSD (פוסט טראומה).
מוכנות משפטית לאחר פגיעה
במקרה של תאונת עבודה כתוצאה משחיקה נפשית, מומלץ לפעול באופן הבא:
- תיעוד הפגיעה: שמירה על מסמכים רפואיים, תיעוד אירועים במקום העבודה והערות מנהלים או עמיתים.
- פנייה לייעוץ משפטי: חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין המתמחה בתאונות עבודה כדי לבדוק אם קיימת עילה לתביעה.
- הגשת תביעה לביטוח הלאומי: הצגת המסמכים והראיות שמוכיחות את הקשר בין העבודה לפגיעה הנפשית.
- שקילת תביעה נזיקית נגד המעסיק: אם נגרמה פגיעה כתוצאה מרשלנות או חוסר זהירות של המעסיק.
- מעקב אחר מצב רפואי: חשוב לעקוב אחרי הפגיעה לאורך זמן ולהתעדכן בשינויים במצב הבריאותי.








